חינגיית בשרים בישראל, איפה הכי טוב ?

בשנים האחרונות קיימת תופעה חדשה בישראל של ערבי בשרים בייתיים. בישראל אין הרי מסעדות אכול כפי יכולתך כל כך, אבל ערבי בשרים כן יש. אני זוכר שכבר לפני איזה 10 שנים הלכתי עם אבא שלי לחצר של איזה שף שלימד איך להשתמש במעשנה שלו ונתן לכולם לטעום והיה משוגע, זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי מעשנה וטעמתי ממנה. אבל עברו מאז לא מעט שנים עד שהעניין התחיל לתפוס, והיום יש המון קבוצות פייסבוק של מעשני בשרים ואנשים שעושים בשר בסו-ויד וכל מיני אנשים שלקחו את העניין באופן רציני.

כתופעת לוואי, גם ישנם הרבה מאד "קרנבלי בשר" למיניהם, וכל אחד מתפאר במספר הבשרים שהוא מוציא ומהחווית בשרים האימתנית אצלו. אז אחרי שהייתי בשלושה מאד מרכזיים מפורסמים בארץ, אני רוצה לעשות איזושהי השוואה ברשותכם. ההשוואה היא סובייקטיבית מאד ואני מניח שאולי בערב אחר החוויה תהיה שונה, אבל ככה אני רואה את הדברים.

אני רוצה להשוות בין ZOKO- של השף איזידור סגל, ל"קרנבל של בשר" ול "levy's bbq – בית של בשרים מעושנים" (שיש לו גם מסעדה שאני חושב שקוראים לה "פיטמאסטר").

 

אני אתחיל מ ZOKO, אליו הגעתי לערב שנקרא "קרנבל ויקינגים" (הייתי בעוד כמה אירועים שלו אבל זה היה הכי משמעותי), שהוא הכריז שהוא יאכיל את הסועדים "מהזנב ועד האף". העגנו סופר סופר רעבים, בחצי פאניקה סטייל "איפה האוכל !!!!!!!!!!!!". המסעדה פינתית ונחמדה בקרית אונו, המקום הוא באחורי המסעדה, לא הבנתי בכלל איך זה עובד שם. יש שם מסעדה קבועה ביומיום וגם לאירועים ספציפיים הוא מוציא אנשים לגינה של המסעדה. וואו מה היה שם !!!! רק נכנסנו ודבר ראשון נתנו לנו צלע שורטריב ביד שנטרוף. המקום היה מפוצץ בכמה סוגים שונים של בישול שכולו היה מבוסס אש. היה שם גם כבש תלוי על צלב סטייל דרום אמריקאי בישול איטי, גם נתחים עצומים בתוך מעשנה, ממש רבע עגל בתוך מעשנה, וגם על האש של נקניקיות שהם מכינים, סטייק טומהוקים, כל מיני דברים מעניינים כמו דלעת ענקית מלאה בנקניקיות וכרוב וכאלה דברים. היו להם שלושה עמדות, אחת לבשרים, אחת של בחור שחתך סלטים (בעיקר עבגניות שרי בכל מיני צבעים מעורבב עם בצל וחריף) ועמדה שלישית של שתייה (בירה ומיץ טעים).

הם בכל פעם הוציאו נתח אחר, פתחו אותו מול כולם ופירקו אותו או חתכו אותו, אנשים הצטופפו ליד העמדה וכל אחד פשוט קיבל ישירות מהטבח לתוך צלחת בשר שרובו התפרק בידיים. החלק המעניין הוא שהם הוציאו נתחים מכל חלקי הפרה, היה שם כתף מעושן, בריסקיט כמובן, צוואר, ממש הכל. ממש כיף לראות שאפשר לעשן הכל, ולדברים היו טעמים שונים. כמעט הכל היה בטעם טבעי של בשר מלח ופלפל והטכניקה היא לא בתיבול אלא בצורת הבישול האיטית והנכונה לכל נתח. מאד מאד מאד נהנתי שם !

החוויה הייתה מאד משתפת, מאד זורמת, בלי שום רשמיות, ישר בשר לפה, כמויות עצומות שאף אחד לא ייצא רעב, מגוון אדיר ואיזידור שנותן לכולם להרגיש בנוח.

הנה קצת תמונות מהחוויה שם:

 

החוויה השנייה שאני רוצה לספר לכם היא על LEVI'S – בית של בשרים מעושנים. הגענו לאיזה מושב לא זוכר איפה במרכז-דרום הארץ. לבית של מישהו, ודרך הבית הועברנו לחלק האחורי שהיה מקורה. סידרו אותנו בשולחנות ארוכים, אני מעריך שבערך 50 אנשים נכנסו שם. היו גם מלצרים שפיזרו סלטים מעניינים על השולחנות והיו גם לאורך כל הערב סוגים שונים של בירות וסיידרים ממבשלות מקומיות. אחרי שהייתי בחוויה של איזידור ציפיתי למשהו שונה, וקיבלתי הפתעה. זו לא הייתה מסעדה, זה היה סוג של משתה גדול. וקצת צפוף מידי, במקום שהוא נחמד אבל בלי שום אלמנט עיצובי.

הערב נפתח בזה שבעל הבית אומר את החוקים, והוא מסביר שהוא ירכיב לנו את הערב, שזו לא מסעדה, שאנחנו נאכל מה שהוא ייתן ושאין תפריט. אני ממש בסדר עם כל זה. רק שהחוויה מההתחלה, אולי כי הושפעתי מאיזידור, הייתה מראש מסודרת מידי. יושבים על כסא ואי אפשר לזוז כי צפוף. השולחן בשרים שלו מצולם למסך למעלה כדי שאפשר יהיה לראות מה הוא עושה בלי שנצטרך לקום. היו כאלה שקמו בשביל לצלם מה הוא עושה, שזה משהו שפחות אהבתי. בכלל היה ערב קצת מצ'ואיסטי כזה.

לגבי האוכל – היו מנות מאד מעניינות. היה פיקניה מעושנת, היו צלעות כבש שורטריבס מעושנות מעולה, היה סינייה (בשר טחון בתוך טחינה), היה בריסקיט מעולה, היה אסאדו טוב. המנה שהכי אהבתי וזכורה לי כמנה מקורית הייתה שהוא הניח המון ירקות שנצלו על הגריל, כמו פלפל אדום, שומר, בצל ועוד. על זה הוא פיזר המון פרגיות שצלה או עישן, ועל זה בריסקיט מתפרק לחלוטין מהמעשנה – את הכל הוא חתך דק עם הסכין. זו הייתה מנה מאד מקורית של שילוב בין ירק לעוף ובקר וזה עבד מדהים. היו עוד כמה מנות שפחות אהבתי בגלל שהן היו רבויות ביותר מידי שומן. למשל הייתה מנה כלשהי של בשר בקר טבולה בכמות אדירה של שומן אווז (אם אני לא טועה) וזה היה פשוט יותר מידי לטעמי.

הנה תמונה של האסאדו היפה:

החוויה השלישית שלי היא לאחר שביקרתי בכמה מיני חוויות באמצע, ונכנסתי לאחת הקבוצות פייסבוק ושאלתי "הייתי בלוי'ס, הייתי אצל איזידור. מה עוד ישתווה לחוויות הללו ?" והמון ענו לי "קרנבל של בשר" – מדובר באירוע נודד, להבנתי, שמעת לעת משנה לוקיישן. מדובר גם באירוע הרבה יותר יקר ונראה שפופולארי מאד, זה עולה בערך 400 שח אם אני לא טועה לאותו ערב. נפגשים באיזו חווה במרכז הארץ, שזה נהדר ויפה והאווירה טובה. כשהגענו גילינו שני עמדות יפות ומעוצבות, זו מול זו במרחק של איזה 10 מטר. אני הייתי כבר רגיל להסתער, ומהר הבנתי שזה לא הקונספט. יש איזה נשנוש פתיחה (פוקצ'ות) והם מבקשים לשטוף ידיים, ממש מתעקשים, ואתה לא מבין למה. בהמשך אתה מבין שהסיבה היא שהכל אוכלים בידיים. שזה נחמד ובסדר, אבל לא בשביל כולם, תחשבו שזה אומר שבחלק מהמנות אתם נוגעים באוכל שאנשים אחרים נגעו בו עם הידיים שלהם. אני פחות התחברתי, לא שאני אסתניסט, אבל הייתי שמח אם למי שרוצה היה איזה כלי, או אם היו נותנים לשים כפפות, או אם היו בכלל צלחות קטנות אפילו. המנות עצמן היו מאד מקוריות ! ולפני כל מנה הם מסבירים על המנה, באופן דיי שבלוני, כסוג של מופע, ומרגישים שזה מופע ושהם בכל ערב כזה אומרים את אותם הדברים. לי זה טיפה ביאס, כי זה הרגיש תעשייתי ושבלוני. המנות שזכורות לי הן: קציצות מעושנות שבתוך הקציצה היה פלפל שיפקה קטן חריף שכל הקציצה באה בנגיסה אחת והשיפקה מתפוצץ בפה – מאד אהבתי. גם כן הם עשו טרטר מוליינו ממש, ואכלנו ככה את הטרטר הנע שהיה מאד טעים. היה דג סלמון שהוא פילט מולנו והכין ממנו סביצ'ה, האמת, הוא לא שם שום מרכיב חמוץ אז אפילו לא סביצ'ה. זה פשוט היה דג נע טעים מאד. הם עשו גם סוג של מנת שווארמה, שהם לקחו בשר טחון וציפו אותו מסביב לעצם בקר, ואז שפכו את כל זה על השולחן על פיתות מאד מאד טעימות משומנות ועם שום, והביס שיצא מזה היה מדהים, ממש הביס של הלמטה של השווארמה. היו עוד מנות אחרות של בריסקיט מעושן וכאלה. בגדול היה ערב נחמד מאד וטוב, אבל הרגיש שבלוני וגם הרגיש שהחבר'ה נכוו כנראה מכל מיני ישראלים חוצפנים והם מאד נזהרים בגבולות, שאנשים לא ישתוללו שם על האוכל, שייקחו אוכל בטאקט ושלא ידחקו בהם לעשות מה שהם לא רוצים.

 

לסיכום, מאיזידור יצאתי בתחושה של "וואו !", הייתי מפוצץ, היה ערב של שפע אדיר. מהיתר הרבה פחות, אפילו אפשר לומר שיצאתי רעב. המנות היו מאד מקוריות ואני שמח מאד שהלכתי גם לאחרים אבל בסוף זה היה קצת שבלוני, והמנות נחתכו מעט והיו מאד מדודות כאילו יש ניסיון של המון זמן לספק ללקוח בדיוק את הכמות שתביא אותו להיות מלא בלי להשאיר שאריות כמעט.

לקרנבל של בשר וללוי'ז אני מרגיש שפעם אחת הספיק לי. לאיזידור אין לי ספק שאני אחזור שוב ושוב, אני רק מחכה שהוא יפרסם בפייסבוק על "ערב שחיתות משוגע" ואני עף על זה ואביא את החברים

 

ד"א, אם אתם מכירים מקום אחר ששווה לבדוק, אשמח מאד אם תגידו לי !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.