אז הזמינו אותי למסעדת כינור בכיכר שנמצא בכיכר המוזיקה בירושלים. האמת שלא ידעתי מה לחשוב, בדרך כלל אני מוצא את עצמי נחנק מנקניקיות (ומת על זה) במסעדות אכול כפי יכולתך וערבי קרניבורים. אני לרוב יודע למה אני נכנס. הפעם באמת שלא. ראיתי מסעדות ברמה גבוהה בסרטים וגם הייתי במקומות שמתקרבים אבל בכזה עדיין לא הייתי.

הלכתי לשם בעקבות הזמנה של אחד הסו שפים שלהם, אמיר לבין, שאני מכיר זמן רב וחוויתי כבר מה יוצא תחת ידו בארוחות בייתיות. גם את השף שלהם קובי קטני פגשתי בעבר אחרי ששמעתי שמועה ברחוב הירושלמי שהטשולנד שלו יותר טעים מבמאה שערים. ולכן ידעתי שאם הוא עובד שם כנראה שזה מקום טוב. הם אמרו לי לבוא ביום השנה החדשה, עשו שם ארוחת נובי גוד.

זה התחיל כבר מחוויות מעניינות כשהשף יצא אליי ולחברה שלי, והסביר נו מה מצפה לנו, הוא אמר שמדובר בארוחה בגנון מזרח אירופי. על השולחן שהיה ממש ארוך יפה ישב תפריט של שישה מנות. חצי מזה לא הבנתי לחלוטין אבל אולי אתם תבינו 🙂

התחלנו עם לחם שהיה ספוג בטיב למרכז השולחן ליד שני צלוחיות קטנות. שהראשונה הכילה סלט תפוחי אדמה כזה עדין והשנייה משהו של סלק וחזרת – אני מת על חזרת וזה יצא ממש טוב על הלחם. היה מעניין כבר בסיפתח

ואז כאילו רשמית התחילה הארוחה. שנפתחה בדג עדין ממש ממש. לרוב אני אוכל דגים עם טעם חזק, פה זה היה ממש עדין. אחרכך בהמשך השף בא, הסתובב ושאל סועדים איך להם. ואמרתי לו "שמע הדג ממש עדין" והוא אמר משהו בסגנון שהם בונים את החוויה בארוחה ככה שהארוחה מתחזקת ככל שמתקדמים, ושזה גם בקטע של טעמים וגם בקטע של טכניקה. יפה שאמר את זה, מאז שהוא אמר לי את זה אני אומר את אותו הדבר לכל מיני אנשים בכל מיני הקשרים כדי שיישמע שאני מבין על מה אני מדבר.

המנה השלישית הייתה ממש מעניינת. הם הביאו צלחת שאמורה להיות צלחת מרק ובתוכה כל מיני רכיבים, מיני בצל קטן, חתיכת בשר ועוד כל מיני. בהתחלה שאלתי את עצמי "איפה המרק בכל הסיפור הזה", ואז מגיעה המלצרית עם קנקן כזה של תה ושופכת לך מולך את המרק לתוך הצלחת. ותשמעו, מרק כזה חזק וטוב לא אכלתי הרבה זמן. אצלי מרק זה בדרך כלל בטעם של גרון הודו, פה זה היה עניין אחר. חברה שלי, שהיא חסרת סבלנות, ישר אכלה את הבשר ואמרה שזה ביס מדהים וחבל שאין עוד. אני התחלתי מהמרק עצמו יחד עם השמנת החמוצה וזה הזכיר לי את המרק שאכלתי לפני כמה שנים במוסקבה, רק יותר טוב. מרק שיש בו שמנת זה מדהים. אחר-כך אכלתי את הבשר, ואני מת על מעושן (אתם יודעים אם קראתם את הבלוג) וזה היה ממש טוב ורך, וחבל באמת שלא היה יותר.

המנה השלישית, הייתה סוג של כדורי פירה שניצל כזה מונחים על עוף מפורק. זו המנה שאני הכי לוקח מהארוחה הזו כי היא נגישה לי ואני יודע שאני יכול לנסות להכין אותה גם בבית. העוף, אחרי שניתחתי אותו, התברר כפרגית. הוא נשאר לח מאד, אני לא יודע אם זה בגלל שהם שפכו עליו רוטב אחרי הבישול או שבישלו אותו בנוזל. צלייה בטוח הייתה שם אבל לגבי איך שמרו עליו לח – אין לי שמץ. בכל מקרה היה מאד טעים, העוף המפורק היה בטעם מתקתק והכדורי פירה היו קריספיים.

המנה הרביעית, זו מנה של נתח בקר (בשר ראש) שנעשה בסו-ויד על גבי קרם כלשהו. הסתכלתי על שולחנות סביבי, כולם קיבלו נתח באותו גודל ולכן זה היה נראה לי פייר והצלחתי להנות (אם אני מקבל פחות בשר אני לא מצליח להנות). היה מדהיםםםםם ! בשר בסו-ויד זה משהו שאיכשהו אני לא משתגע עליו, כאילו, להטביע משהו שאמור להיות על האש בתוך מים – למה לעשות דבר כזה. אבל פה, בגלל שזה בשר ראש, הסו וויד ריכך אותו כל כך. ואחר-כך הם צרבו אותו בקטנה, הגיע מלצר עם ברנר והמיס שני כוביות של רוטב שנמסו לתוך כל הסיפור וחיזקו טעמים. מדהים. כל כך טעים. אמרתי לעצמי שאני חייב להתאמן גם על בישול של בשר ראש. למרות שבת'כלס אני יודע שמה שייצא לי בסוף זה תבשיל שש בו תפוחי אדמה ופטריות ואני אשאל את עצמי למה לא עשיתי את זה כבר עם צוואר. בקיצור, היה אחלה.

הכל הגיע לאט ובקצב טוב, יש להם שם צוות גדול ולכן המלצרים שם קשובים ללקוח. השתי מנות האחרונות הן בגדר קינוח מבחינתי. הראשונה הייתה סוג של קיסונים עם ריבה כלשהי. לא הצלחתי להבין מרוב שהדברים רצו מהר והייתי עדיין בעננים מהבשר ראש. הקינוח הזה היה נחמד, אני לא השתוללתי אבל היה סבבה לחלוטין. גם יפה מאד. הקינוח השני היה משהו של תפוחים, שקורמלו או משהו כזה, לא יודע. כבר הייתי ממש שבע ולא הייתי מרוכז. המלצר בא עם אגוז לוז ענק וגירד לי על גבי הקינוח, אמרתי לו לשים עוד והוא הסכים (זה ההבדל בין מסעדה טובה ללא טובה) היה טעים ומעניין

 

הייתי מסכם את הערב הזה בעיקר כמעניין, גם מעניין כי המקום היה מקום שאני לא רגיל להיות בו. היו שם אנשים בריטיים עם חליפה וחרדים מארה"ב שלבושים יפה. וגם מעניין בגלל שיצא לי לאכול מנות מטורפות שבחיים לא הייתי חושב על להכין אותם לבד. בעיקר את העוף עם הכדורי פירה, ממש אהבתי וחשבתי שזה מעניין וגם הכל היה מקורי מאד